‏הצגת רשומות עם תוויות שחרית ליום כיפור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שחרית ליום כיפור. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 בספטמבר 2017

שחרית ליום כיפור - הצעת העורך

השנה (תשע"ח) נתבקשתי לעבור לפני התיבה בתפילת שחרית של יום הכיפורים.
יש בה, בתפילת שחרית, משהו הרבה יותר נינוח מתפילת נעילה אותה התפללתי בשנתיים האחרונות, תחת לחץ זמנים דוחק למדי.

"המלך"

על שליח הציבור בתפילת שחרית לתת לב ללמוד, ראשית לכל, את ניגון התפילה עצמה, עוד בטרם יבחר מנגינות לפיוטי חזרת הש"ץ.
הדברים נכונים כמובן לכל תפילות הימים הנוראים, אך בניגוד לניגון הרגיל של חזרת הש"ץ אותו יוכל שליח ציבור עם כישרון מוזיקלי כלשהו לאלתר גם מבלי שהכין מראש כל מילה ומילה - הרי שמי שינסה לנגן בפעם הראשונה את הקטע מ"המלך" ועד "ברכו" מבלי שהתכונן מראש - עלול למצוא את עצמו במבוכה.

בספר "עולם התפילות" של הרב מונק זצ"ל (הוצאת מוסד הרב קוק) נכתב:
גם המנהג לזמר בניגון חגיגי את מלת "המלך" שבסוף נשמת, מקורו אצל מהרי"ל - "בראש השנה מתחיל המלך היושב, ואמהר"י סגל, יתחיל (הש"צ) בחשאי וילך וירם קולו במתון, כדי שישמע במורא ובאימה"
ישנה מנגינה די ידועה ומפורסמת לניגון קטע התפילה הזה, שמתחיל ב"המלך". ניתן עם זאת למצוא ביצועים רבים שלו השונים מעט זה מזה, בפרט בהתאמת המילים לניגון.
אחד הביצועים (גם אם לא הטוב שבהם, לטעמי), מבצע ר' שלמה קרליבך כאן:


אך כאמור, ניתן למצוא די בנקל ביצועים נוספים.

ברכת יוצר

מיד לאחר "ברכו" פותחים את ארון הקודש, ונהוג כי החזן אומר בקול רם את הפתיחה המיוחדת לברכת "יוצר" ואת "אור עולם באוצר חיים". ניתן להשתמש גם כאן במנגינה הכללית והמוכרת.

השנה יום הכיפורים חל בשבת, ואנו נאמר גם את פיוט "אל אדון" כבכל שבת. ניתן לשקול אם להשתמש בניגון "אל אדון" שיתאים אחר כך גם ל"וכל מאמינים". הדבר יכול להתאים לקהל שמתקשה להתמודד עם מגוון גדול מדי של מנגינות.

חזרת הש"ץ

אין ברשותי כעת הצעות למנגינות עבור פיוט הרשות ("אימיך נשאתי") או עבור הפיוטים מגן ("אמצת עשור"), מחיה ("תאות נפש") ומשולש ("אחדת יום זה"). בקהילות רבות מדלגים על פיוטים אלה, או שקוראים אותם בלחש ובמהירות.

אתה הוא א-להינו

כאן בא תורו של הפיוט "אתה הוא א-להינו / בשמים ובארץ". הפיוט מסודר לפי א"ב בשורות קצרות.
למעוניינים להתחיל במנגינה שקטה - ניתן להשתמש ב"ברכי נפשי" של ר' שלמה



ומי שמחפש "להיכנס לקצב" יוכל להשתמש במנגינת "אל אדון" (שמתאימה גם ל"וכל מאמינים" בתפילת מוסף, וכפי שנכתב לעיל - בקהל שמעדיף להיצמד למנגינה אחת מוכרת ומתקשה עם מגוון גדול - אפשר בהחלט לשקול שימוש במנגינה זו בכל שלשת הפיוטים, בתיאום עם ש"ץ מוסף)



מעשה א-להינו

לפיוט מעשה א-להינו כבר הקדשתי פעם פוסט נפרד הסוקר כמה וכמה מנגינות אפשריות.
אוסיף כאן רק את הצעתו של הקורא Yoel25 בתגובה שהשאיר כאן, והיא לנגן את "מעשה א-להינו" במנגינת "שומר ישראל" של קרליבך. תודה לך יואל.



"על ישראל"

מנגינה מוכרת למדי היא מנגינת "צמאה נפשי לא-להים לא-ל חי" (האם זהו מקור המנגינה?), אך גם מנגינת "אשא עיני" של ר' שלמה תוכל להתאים. להלן שני סרטונים בהם אני מדגים את תחילת הפיוט במנגינות אלו.


האדרת והאמונה

לפיוט הקדוש "האדרת והאמונה", שהיה מושר באשכנז רק ביום הכיפורים, אני ממליץ בהחלט על הניגון המוכר הזה
כאן בביצועם של תלמידי ישיבת "הר עציון".

לא-ל עורך דין

לא אחזור כאן על דברים שפרסמתי כבר נוגע לתפילת שחרית ליום שני של רה"ש. יעויין שם.


ויהי רצון שנחתם כולנו לחיים טובים, ויתקיים בנו ובכל עם ישראל מקרא שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו".

שנה טובה!

יום שני, 21 בספטמבר 2015

מעשה א-להינו / אמרו לא-להים

הפיוטים שנתחברו וזכו להיכנס למחזור התפילה, נכנסו אליו ללא תווים לניגון.
בשל כך, יודע כל שליח ציבור, שומה עליו להתכונן היטב ולבחור מנגינות שתתאמנה למשקל הפיוט.
דא עקא, שמחברי הפיוטים, במיוחד אלו הארוכים מביניהם, חיו בטרם הפכו קבוצות "שומרי משקל" לטרנד נפוץ, וכך אירע שברבים מן הפיוטים הללו משקל השורות איננו אחיד.
בשם "משקל השיר" נכנה, לשם הפשטות,  את מספר ההברות בכל שורה, ואת ההברות המוטעמות מביניהן.

מציאות זו מקשה-משהו על בחירת מנגינה, משום ששום מנגינה לא תתאים ב-100% למשקלי כל השורות.
שורות אחדות נצטרך "לצרור" ולהגות במרוצה, ובחלק מהשורות יישאר לנו "זנב" של ניי ניי ניי בסופן.



ובכן מה נורא

דוגמה ומופת לפיוטים "בעייתיים" מסוג זה הם צמד הפיוטים "אמרו לא-להים" וחברו "מעשה א-להינו".
אם נבחר מנגינה שתתאים "בול" לשורה "לכן יתגאה ברוך ה' א-להי ישראל מהעולם ועד העולם", נמצא את עצמנו עם הרבה "ניי ניי ניי" בשורה "לכן יתגאה עתיק יומין", ולהפך - אנו עלולים לבלוע כמה הברות בנסיון לדחוס את 23 ההברות של "ברוך ה'" בהתאמה ל-4 ההברות של "עתיק יומין".

בנוסף, ברוב המנגינות נמצא את עצמנו מחברים את "אמרו לא-להים" של הבית הבא בשיר לסופו של הבית שלפניו, משהו כמו: "לכן יתגאה וזה זכרי לדור דור, ניי נ ניי נ ניי ניי, אמרו לא-להים", וכבר צווחתי על זה ככרוכיא עם ידידי +Uziya Kronman לפני 14 שנה במאמר הזה וליכא דמשגח בָּן. מה חבל.

מכל מקום, אעלה כאן כמה הצעות ככל שאוכל, ואני מציע לכל הנוגע בדבר להמשיך לעקוב אחר פוסט זה, שכן אמשיך בל"נ לעדכן אותו לאור תגובותיכם והצעותיכם.

ידידי היקר צביאלי סקולניק הציע לי כמה מן המנגינות האלה.
אני מצרף כאן את המנגינות המקוריות, ואפשר שבעתיד אנסה להעלות כאן הדגמה של חיבור המנגינות הללו לפיוטים האמורים, שכן הדבר כרוך באמנות בפני עצמה.

  1. ה' עוז לעמו ייתן / ר' שלמה קרליבך (מדקה 2:53)




ההתאמה היא, פחות או יותר, כך: 
השם עוז לעמו יתן      /          ארך אפים וגדל כח
עוז לעמו ייתן             /          מכין הרים בכח
השם עוז לעמו יתן      /          חכם לבב ואמיץ כח
עוז לעמו ייתן             /          נותן ליעף כח
איי יי יי
ה' יברך את עמו         /          לכן יתגאה
את עמו בשלום          /          גדול אדונינו
ה' יברך את עמו         /          ורב כח
את עמו בשלום          /          אמרו לא-להים

וכן על זו הדרך.

  1. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים / (של מי הניגון הזה?)

לצערי, זהו הביצוע הגברי הטוב ביותר שמצאתי באינטרט (יש ביצוע טוב מאוד של אודלי-ה ברלין).

ההתאמה כאן היא:
כי אתה הוא מלך מלכי המלכים / ארך אפים וגדל כו-או-אח
מלכותו נצח                           /  מכין הרים בכח
נוראותיו שיחו, ספרו עוזו          / חכם לבב, ואמיץ כח
פארו צבאיו                            / נותן ליעף כח
קדשוהו                                 / לכן יתגאה
רוממוהו                                / גדול אדונינו
רון שיר ושבח                         / ורב כח
תוקף תהילת תפארתו             / אמרו לא-להים

היתרון המסויים שיש למנגינה זו, הוא שהיא עוברת בין סולם גבוה ונמוך, ומאפשרת גיוון מסויים בין הבתים.


  1. אדיר הוא / ר' שלמה קרליבך (מדקה 1:01)


כמובן מדובר בחלק המוכר של הניגון ולא בפתיחה שבדקה הראשונה.
ההתאמה כאן (אינני בטוח שהיא היחידה):

אדיר הוא, יבנה ביתו / ארך אפים וגדל כח
יבנה ביתו, ביתו בקרוב / מכין הרים בכח
אדיר הוא, יבנה ביתו / חכם לבב ואמיץ כח
יבנה ביתו, ביתו בקרוב / נותן ליעף כח
במהרה, במהרה / לכן יתגאה
בימינו בקרוב / גדול אדונינו
במהרה, במהרה / ורב כח
בימינו בקרוב / אמרו לא-להים

א-ל בנה! / בונה
א-ל בנה! / בשמים
בנה ביתך בקרוב / מעלותיו
א-ל בנה! / משקה 
א-ל בנה! / הרים 
בנה ביתך בקרוב / מעליותיו

כאן צריך לאלתר כיצד לסיים את הבית השני.
הצעה: 
לחזור על "במהרה במהרה וכו'" (שלא כמו בביצוע המצורף) ולסיים איתו את הבית.


  1. "הניגון המוכר"
אחד הניגונים המוכרים והמקובלים לפיוטים אלו, שלרוע זכרוני אינני יודע לומר אם הוא מושאל ממנגינה מוכרת אחרת, או שמא הוא מוכר לי רק מפיוטים אלו.
אז הנה ביצוע מאולתר שלי לניגון, ואם תעזרו לי למצוא אותו בביצוע מקורי כלשהו - אודה לכם.




  1. מנגינות "אל אדון"
כפי שכתב ידידי +דוד ברוקנר כאן בתגובה, הפיוט "אל אדון על כל המעשים" דומה במשקלו לפיוטים אלו, ולכן רוב מנגינות "אל אדון" עשויות להתאים בצורה זו או אחרת לפיוטים הללו.

הצעות נוספות יתקבלו בברכה.