יום שני, 21 בספטמבר 2015

מעשה א-להינו / אמרו לא-להים

הפיוטים שנתחברו וזכו להיכנס למחזור התפילה, נכנסו אליו ללא תווים לניגון.
בשל כך, יודע כל שליח ציבור, שומה עליו להתכונן היטב ולבחור מנגינות שתתאמנה למשקל הפיוט.
דא עקא, שמחברי הפיוטים, במיוחד אלו הארוכים מביניהם, חיו בטרם הפכו קבוצות "שומרי משקל" לטרנד נפוץ, וכך אירע שברבים מן הפיוטים הללו משקל השורות איננו אחיד.
בשם "משקל השיר" נכנה, לשם הפשטות,  את מספר ההברות בכל שורה, ואת ההברות המוטעמות מביניהן.

מציאות זו מקשה-משהו על בחירת מנגינה, משום ששום מנגינה לא תתאים ב-100% למשקלי כל השורות.
שורות אחדות נצטרך "לצרור" ולהגות במרוצה, ובחלק מהשורות יישאר לנו "זנב" של ניי ניי ניי בסופן.



ובכן מה נורא

דוגמה ומופת לפיוטים "בעייתיים" מסוג זה הם צמד הפיוטים "אמרו לא-להים" וחברו "מעשה א-להינו".
אם נבחר מנגינה שתתאים "בול" לשורה "לכן יתגאה ברוך ה' א-להי ישראל מהעולם ועד העולם", נמצא את עצמנו עם הרבה "ניי ניי ניי" בשורה "לכן יתגאה עתיק יומין", ולהפך - אנו עלולים לבלוע כמה הברות בנסיון לדחוס את 23 ההברות של "ברוך ה'" בהתאמה ל-4 ההברות של "עתיק יומין".

בנוסף, ברוב המנגינות נמצא את עצמנו מחברים את "אמרו לא-להים" של הבית הבא בשיר לסופו של הבית שלפניו, משהו כמו: "לכן יתגאה וזה זכרי לדור דור, ניי נ ניי נ ניי ניי, אמרו לא-להים", וכבר צווחתי על זה ככרוכיא עם ידידי +Uziya Kronman לפני 14 שנה במאמר הזה וליכא דמשגח בָּן. מה חבל.

מכל מקום, אעלה כאן כמה הצעות ככל שאוכל, ואני מציע לכל הנוגע בדבר להמשיך לעקוב אחר פוסט זה, שכן אמשיך בל"נ לעדכן אותו לאור תגובותיכם והצעותיכם.

ידידי היקר צביאלי סקולניק הציע לי כמה מן המנגינות האלה.
אני מצרף כאן את המנגינות המקוריות, ואפשר שבעתיד אנסה להעלות כאן הדגמה של חיבור המנגינות הללו לפיוטים האמורים, שכן הדבר כרוך באמנות בפני עצמה.

  1. ה' עוז לעמו ייתן / ר' שלמה קרליבך (מדקה 2:53)




ההתאמה היא, פחות או יותר, כך: 
השם עוז לעמו יתן      /          ארך אפים וגדל כח
עוז לעמו ייתן             /          מכין הרים בכח
השם עוז לעמו יתן      /          חכם לבב ואמיץ כח
עוז לעמו ייתן             /          נותן ליעף כח
איי יי יי
ה' יברך את עמו         /          לכן יתגאה
את עמו בשלום          /          גדול אדונינו
ה' יברך את עמו         /          ורב כח
את עמו בשלום          /          אמרו לא-להים

וכן על זו הדרך.

  1. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים / (של מי הניגון הזה?)

לצערי, זהו הביצוע הגברי הטוב ביותר שמצאתי באינטרט (יש ביצוע טוב מאוד של אודלי-ה ברלין).

ההתאמה כאן היא:
כי אתה הוא מלך מלכי המלכים / ארך אפים וגדל כו-או-אח
מלכותו נצח                           /  מכין הרים בכח
נוראותיו שיחו, ספרו עוזו          / חכם לבב, ואמיץ כח
פארו צבאיו                            / נותן ליעף כח
קדשוהו                                 / לכן יתגאה
רוממוהו                                / גדול אדונינו
רון שיר ושבח                         / ורב כח
תוקף תהילת תפארתו             / אמרו לא-להים

היתרון המסויים שיש למנגינה זו, הוא שהיא עוברת בין סולם גבוה ונמוך, ומאפשרת גיוון מסויים בין הבתים.


  1. אדיר הוא / ר' שלמה קרליבך (מדקה 1:01)


כמובן מדובר בחלק המוכר של הניגון ולא בפתיחה שבדקה הראשונה.
ההתאמה כאן (אינני בטוח שהיא היחידה):

אדיר הוא, יבנה ביתו / ארך אפים וגדל כח
יבנה ביתו, ביתו בקרוב / מכין הרים בכח
אדיר הוא, יבנה ביתו / חכם לבב ואמיץ כח
יבנה ביתו, ביתו בקרוב / נותן ליעף כח
במהרה, במהרה / לכן יתגאה
בימינו בקרוב / גדול אדונינו
במהרה, במהרה / ורב כח
בימינו בקרוב / אמרו לא-להים

א-ל בנה! / בונה
א-ל בנה! / בשמים
בנה ביתך בקרוב / מעלותיו
א-ל בנה! / משקה 
א-ל בנה! / הרים 
בנה ביתך בקרוב / מעליותיו

כאן צריך לאלתר כיצד לסיים את הבית השני.
הצעה: 
לחזור על "במהרה במהרה וכו'" (שלא כמו בביצוע המצורף) ולסיים איתו את הבית.


  1. "הניגון המוכר"
אחד הניגונים המוכרים והמקובלים לפיוטים אלו, שלרוע זכרוני אינני יודע לומר אם הוא מושאל ממנגינה מוכרת אחרת, או שמא הוא מוכר לי רק מפיוטים אלו.
אז הנה ביצוע מאולתר שלי לניגון, ואם תעזרו לי למצוא אותו בביצוע מקורי כלשהו - אודה לכם.




  1. מנגינות "אל אדון"
כפי שכתב ידידי +דוד ברוקנר כאן בתגובה, הפיוט "אל אדון על כל המעשים" דומה במשקלו לפיוטים אלו, ולכן רוב מנגינות "אל אדון" עשויות להתאים בצורה זו או אחרת לפיוטים הללו.

הצעות נוספות יתקבלו בברכה.

"אשר אימתך" - פיוט לתפילת מוסף

מתוך מחזור וורמס ,גרמניה, 1272, באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מקור: אתר "הזמנה לפיוט"

על הפיוט המרגש הזה, שנכתב ככל הנראה במאה השישית לספה"נ, שמעתי לראשונה מר' ישעיהו פוגל, אצלו למדתי היסטוריה וספרות בישיבה התיכונית.
הפיוט מופיע במחזורים בחזרת הש"צ של תפילת מוסף. ב"רינת ישראל" הוא מופיע עם הפניה לסוף המחזור, שם קובצו כל הפיוטים שלשיטת ה"רינת ישראל" אינם נוהגים בכל הקהילות,
ובמחזור "קורן" ובמחזורים רבים אחרים הוא מופיע על סדר החזרה, מבלי לציין שיש הנוהגים שלא לאמרו.

בשנים עשר בתיו, הסדורים א"ב כפול, מחדיר בנו מחבר הפיוט את תמצית אמרת חז"ל (מגילה לא.) - "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו".
תהילתו ית' היא דווקא משום שממרום גדולתו האינסופית בחר דווקא בנו, נבראים קרוצי חומר ודלי מעש, להכיר בה בתהילתו ולספרה.
באתר "הזמנה לפיוט" אליו הפניתי בקישור לעיל, מופיעים, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, שלשה ביצועים, המתחלקים לשתי מנגינות, לפיוט זה.

ביצוע ראשון

הביצוע הראשון, מולחן ומבוצע ע"י המלחין צבי זלבסקי:

יתרונה של מנגינה זו הוא ביופיה המקורי, אך חסרונה בכך שהיא אינה מוכרת. ניתן להשתמש בה לחזנות "סולו", אך אם השתתפות הקהל מתבקשת - כדאי לוודא שיש בקהל עוד כמה חברים המכירים את המנגינה. הביצוע שבכאן גם אינו מכיל את הפיוט כולו, ומצריך הכנה מראש כיצד לסיים את הבית האחרון, שאינו בנוי כמו שאר הבתים. 

ביצוע שני

ביצוע זה שמעתי לראשונה בבית הכנסת בבית יתיר באחת השנים בהן התארחנו שם ביום הכיפורים.
המנגינה במקור הולחנה לפסוק "ונקיתי דמם לא נקיתי", כפי שמבוצע פה:


וכך זה נשמע עם "אשר אימתך" (אפשר לדלג לדקה 1:00 אם רוצים לוותר על הפתיחה המוסיקלית): 

הניגון של "ונקיתי" מוכר יותר, ויש יותר סיכוי להשתתפות הקהל בשירה.
אני ממליץ בחום לשלב את הפיוט בתפילת מוסף, כמובן בהתאם לאופיו של בית הכנסת ולמידת הסבלנות של המתפללים.

גמר חתימה טובה!

הערות נוספות

  • גם בתפילת שחרית מופיע הפיוט "אשר אומץ תהילתך", בעל משקל דומה מאוד ורעיון זהה, וגם הוא מופיע בקורן "על הסדר" וברינת ישראל נדחק לסוף. מאחר ועוד לא שמעתי ביצוע שלו אינני מחלק המלצות, אם כי נראה שגם הוא יתאים די טוב למנגינות המוצעות לעיל.

יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

כל נדרי

הייתי אז בכיתה י"א, כשמחנכנו, הרב בועז פש שלח אותנו, תלמידיו, לנהל מניין "צוהר" לציבור הכללי, במרכז "שורשים" בתל אביב.
הגעתי אז, בערב יום הכיפורים, אל הסבא והסבתא של בני הדודים שלי - אליעזר ז"ל ותיבדל"א סבתא רבקה דגני, בתל אביב.
מלבד הזכות הנדירה שהייתה לי לאכול קציצות געפילטע פיש אמיתיות, מעשה ידיה של סבתא רבקה,
ניסיתי גם ללמוד במעט הזמן שנותר עד לכניסת היום הקדוש את מנגינת "כל נדרי" מסבא אליעזר.

אינני יודע איך עלתה בסופו של דבר תפילתי מישיבה של מטה לישיבה של מעלה לפני כסא הכבוד, אך אותו ערב יוה"כ חקוק מאז בלבי.
במשך השנים יצא לי עוד לשמוע תפילות "כל נדרי" וגם לעבור בהן לפני התיבה.
אחרי שהתחתנתי, זכיתי לשמוע גם את חמי היקר בתפילת כל נדרי וערבית ביישוב בית יתיר.

מנגינת "כל נדרי" האשכנזית היא מסורתית, ואינני מכיר נסיונות נועזים להלביש עליה מנגינות זרות, אך עם זאת ישנם כמה סגנונות וכמה ווריאציות קלות למנגינה הנושנה.

ביצוע בסגנון חזנות מובהק ויפהפה ניתן לשמוע כאן מפיו של החזן הצבאי הראשי, שי אברמסון:

את אותה התפילה, בסגנון שונה-משהו, באיכות הקלטה נמוכה יותר, אך בקולו הנרגש של ר' שלמה קרליבך תמצאו כאן: 


ובגירסה שמתחילה ב"על דעת הקהל", וגם באיכות טובה יותר, מתוך הדיסק "רבי שלמה קרליבך שר נוסח תפילת יום כיפור", כאן: 





מזל טוב! בלוג חדש בא לעולם!

אני מזמין אתכם: חזנים, בעלי תפילות, בחורי ישיבות, בעלי בתים - וחובבי שירה ופיוט,
להצטרף אלי למסע שלא התחיל היום וגם לא יסתיים מחר -
מסע אל ניגוני התפילות, המושרות בפינו מימים קדמונים, ומתחדשות חדשים לבקרים, כאשר מנגינה חדשה מפציעה ויורדת לעולם, לגאול עמה עוד פיוט, מזמור, או קטע מן התפילה.

בכל שנה, עם התקרב הימים הנוראים, מוצאים עצמם רבים מבעלי התפילות בחיפוש קדחתני אחר מנגינות חדשות במטרה לגוון ולרענן את חווית התפילה וקרבת א-להים שעמה.

זכינו בדורותינו לחידוש פני אדמה עם הופעתם של בעלי ניגון ותפילה אשר חידשו מנגינות ולחנים והביאו מזור לשרב ולצימאון אשר פקדו את בתי הכנסת.
בראשם ניצב ר' שלמה קרליבך, אשר מאות ניגוניו ממעיינו הבלתי-נדלה מושרים בפי כל ומעניקים חיים חדשים לתפילות נושנות.

אחריו באו עוד רבים, אשר לא אמנה כאן, יען כי "אי אפשר לפורטם, כי רבים הם. על כן יהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם".

מבין השיטין הריני מסגיר את עצמי, שאעסוק בכאן בעיקר בניגוני אשכנז, אך אפשר שברבות העיתים נציע כאן אף רעיונות גם לפיוטי הספרדים בקהילות צפון אפריקה והמזרח.

ומאחר ובאנו לעסוק בפיוט  - אי אפשר מבלי להזכיר את האתר הנהדר "הזמנה לפיוט", אשר עושה מלאכת קודש ממש באיסוף פיוטים מכל עדות ישראל, בצירוף ביצועים מוזיקליים שונים ומגוונים.

ויותר מכל - אני מזמין אתכם, הקוראים, להגיב, להציע, וגם לשלוח לי רעיונות, שבמידה ואמצא אותם מתאימים - אשמח לפרסם כאן.