מתוך מחזור וורמס ,גרמניה, 1272, באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מקור: אתר "הזמנה לפיוט"
על הפיוט המרגש הזה, שנכתב ככל הנראה במאה השישית לספה"נ, שמעתי לראשונה מר' ישעיהו פוגל, אצלו למדתי היסטוריה וספרות בישיבה התיכונית. הפיוט מופיע במחזורים בחזרת הש"צ של תפילת מוסף. ב"רינת ישראל" הוא מופיע עם הפניה לסוף המחזור, שם קובצו כל הפיוטים שלשיטת ה"רינת ישראל" אינם נוהגים בכל הקהילות, ובמחזור "קורן" ובמחזורים רבים אחרים הוא מופיע על סדר החזרה, מבלי לציין שיש הנוהגים שלא לאמרו. בשנים עשר בתיו, הסדורים א"ב כפול, מחדיר בנו מחבר הפיוט את תמצית אמרת חז"ל (מגילה לא.) - "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו".
תהילתו ית' היא דווקא משום שממרום גדולתו האינסופית בחר דווקא בנו, נבראים קרוצי חומר ודלי מעש, להכיר בה בתהילתו ולספרה.
באתר "הזמנה לפיוט" אליו הפניתי בקישור לעיל, מופיעים, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, שלשה ביצועים, המתחלקים לשתי מנגינות, לפיוט זה.
ביצוע ראשון
הביצוע הראשון, מולחן ומבוצע ע"י המלחין צבי זלבסקי:
יתרונה של מנגינה זו הוא ביופיה המקורי, אך חסרונה בכך שהיא אינה מוכרת. ניתן להשתמש בה לחזנות "סולו", אך אם השתתפות הקהל מתבקשת - כדאי לוודא שיש בקהל עוד כמה חברים המכירים את המנגינה. הביצוע שבכאן גם אינו מכיל את הפיוט כולו, ומצריך הכנה מראש כיצד לסיים את הבית האחרון, שאינו בנוי כמו שאר הבתים.
ביצוע שני
ביצוע זה שמעתי לראשונה בבית הכנסת בבית יתיר באחת השנים בהן התארחנו שם ביום הכיפורים.
המנגינה במקור הולחנה לפסוק "ונקיתי דמם לא נקיתי", כפי שמבוצע פה:
וכך זה נשמע עם "אשר אימתך" (אפשר לדלג לדקה 1:00 אם רוצים לוותר על הפתיחה המוסיקלית):
הניגון של "ונקיתי" מוכר יותר, ויש יותר סיכוי להשתתפות הקהל בשירה.
אני ממליץ בחום לשלב את הפיוט בתפילת מוסף, כמובן בהתאם לאופיו של בית הכנסת ולמידת הסבלנות של המתפללים.
גמר חתימה טובה!
הערות נוספות
גם בתפילת שחרית מופיע הפיוט "אשר אומץ תהילתך", בעל משקל דומה מאוד ורעיון זהה, וגם הוא מופיע בקורן "על הסדר" וברינת ישראל נדחק לסוף. מאחר ועוד לא שמעתי ביצוע שלו אינני מחלק המלצות, אם כי נראה שגם הוא יתאים די טוב למנגינות המוצעות לעיל.
