יום שישי, 29 בספטמבר 2017

שחרית ליום כיפור - הצעת העורך

השנה (תשע"ח) נתבקשתי לעבור לפני התיבה בתפילת שחרית של יום הכיפורים.
יש בה, בתפילת שחרית, משהו הרבה יותר נינוח מתפילת נעילה אותה התפללתי בשנתיים האחרונות, תחת לחץ זמנים דוחק למדי.

"המלך"

על שליח הציבור בתפילת שחרית לתת לב ללמוד, ראשית לכל, את ניגון התפילה עצמה, עוד בטרם יבחר מנגינות לפיוטי חזרת הש"ץ.
הדברים נכונים כמובן לכל תפילות הימים הנוראים, אך בניגוד לניגון הרגיל של חזרת הש"ץ אותו יוכל שליח ציבור עם כישרון מוזיקלי כלשהו לאלתר גם מבלי שהכין מראש כל מילה ומילה - הרי שמי שינסה לנגן בפעם הראשונה את הקטע מ"המלך" ועד "ברכו" מבלי שהתכונן מראש - עלול למצוא את עצמו במבוכה.

בספר "עולם התפילות" של הרב מונק זצ"ל (הוצאת מוסד הרב קוק) נכתב:
גם המנהג לזמר בניגון חגיגי את מלת "המלך" שבסוף נשמת, מקורו אצל מהרי"ל - "בראש השנה מתחיל המלך היושב, ואמהר"י סגל, יתחיל (הש"צ) בחשאי וילך וירם קולו במתון, כדי שישמע במורא ובאימה"
ישנה מנגינה די ידועה ומפורסמת לניגון קטע התפילה הזה, שמתחיל ב"המלך". ניתן עם זאת למצוא ביצועים רבים שלו השונים מעט זה מזה, בפרט בהתאמת המילים לניגון.
אחד הביצועים (גם אם לא הטוב שבהם, לטעמי), מבצע ר' שלמה קרליבך כאן:


אך כאמור, ניתן למצוא די בנקל ביצועים נוספים.

ברכת יוצר

מיד לאחר "ברכו" פותחים את ארון הקודש, ונהוג כי החזן אומר בקול רם את הפתיחה המיוחדת לברכת "יוצר" ואת "אור עולם באוצר חיים". ניתן להשתמש גם כאן במנגינה הכללית והמוכרת.

השנה יום הכיפורים חל בשבת, ואנו נאמר גם את פיוט "אל אדון" כבכל שבת. ניתן לשקול אם להשתמש בניגון "אל אדון" שיתאים אחר כך גם ל"וכל מאמינים". הדבר יכול להתאים לקהל שמתקשה להתמודד עם מגוון גדול מדי של מנגינות.

חזרת הש"ץ

אין ברשותי כעת הצעות למנגינות עבור פיוט הרשות ("אימיך נשאתי") או עבור הפיוטים מגן ("אמצת עשור"), מחיה ("תאות נפש") ומשולש ("אחדת יום זה"). בקהילות רבות מדלגים על פיוטים אלה, או שקוראים אותם בלחש ובמהירות.

אתה הוא א-להינו

כאן בא תורו של הפיוט "אתה הוא א-להינו / בשמים ובארץ". הפיוט מסודר לפי א"ב בשורות קצרות.
למעוניינים להתחיל במנגינה שקטה - ניתן להשתמש ב"ברכי נפשי" של ר' שלמה



ומי שמחפש "להיכנס לקצב" יוכל להשתמש במנגינת "אל אדון" (שמתאימה גם ל"וכל מאמינים" בתפילת מוסף, וכפי שנכתב לעיל - בקהל שמעדיף להיצמד למנגינה אחת מוכרת ומתקשה עם מגוון גדול - אפשר בהחלט לשקול שימוש במנגינה זו בכל שלשת הפיוטים, בתיאום עם ש"ץ מוסף)



מעשה א-להינו

לפיוט מעשה א-להינו כבר הקדשתי פעם פוסט נפרד הסוקר כמה וכמה מנגינות אפשריות.
אוסיף כאן רק את הצעתו של הקורא Yoel25 בתגובה שהשאיר כאן, והיא לנגן את "מעשה א-להינו" במנגינת "שומר ישראל" של קרליבך. תודה לך יואל.



"על ישראל"

מנגינה מוכרת למדי היא מנגינת "צמאה נפשי לא-להים לא-ל חי" (האם זהו מקור המנגינה?), אך גם מנגינת "אשא עיני" של ר' שלמה תוכל להתאים. להלן שני סרטונים בהם אני מדגים את תחילת הפיוט במנגינות אלו.


האדרת והאמונה

לפיוט הקדוש "האדרת והאמונה", שהיה מושר באשכנז רק ביום הכיפורים, אני ממליץ בהחלט על הניגון המוכר הזה
כאן בביצועם של תלמידי ישיבת "הר עציון".

לא-ל עורך דין

לא אחזור כאן על דברים שפרסמתי כבר נוגע לתפילת שחרית ליום שני של רה"ש. יעויין שם.


ויהי רצון שנחתם כולנו לחיים טובים, ויתקיים בנו ובכל עם ישראל מקרא שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו".

שנה טובה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובותיכם ברוכות ורצויות!
הן תפורסמנה לאחר שאעיין בהן.
תודה!